1
טיפול רגשי לילדים ונוער
טיפול רגשי באמצעות מוזיקה עבור ילדים ונוער, עם ובלי צרכים מיוחדים, מסע יצירתי ומעצים המאפשר ביטוי עצמי, תקשורת והתפתחות רגשית בדרכים מילוליות ולא מילוליות. באמצעות יצירה, נגינה והאזנה למוזיקה, הילדים והנוער מגלים שפה חדשה לביטוי רגשותיהם, מחשבותיהם וחוויותיהם. המרחב הטיפולי המוזיקלי, המותאם אישית לכל מטופל, מספק סביבה בטוחה ומקבלת בה ניתן לחקור, להתנסות ולצמוח, תוך חיזוק הביטחון העצמי, פיתוח מיומנויות חברתיות ולמידת דרכים לוויסות רגשי.
הכוח הייחודי של המוזיקה טמון ביכולתה לגעת בעולמו הפנימי של המטופל ולאפשר עיבוד של חוויות מורכבות באופן עקיף. בין אם מדובר בילד המתמודד עם קשיים רגשיים, נער החווה חרדה חברתית או ילדה על הספקטרום האוטיסטי, הטיפול במוזיקה מציע נתיב מותאם להבעה, להתמודדות ולהתפתחות.
נורדוף ורובינס (Nordoff & Robbins, 1971) פיתחו את גישת "ילד המוזיקה" המתבססת על האמונה כי יש מוזיקליות מולדת השוכנת בכל אדם שיכולה להביא לצמיחה והתפתחות אישית. פוטנציאל זה להגשמה עצמית מתעורר בצורה יעילה ביותר באמצעות שימוש במוזיקה מאולתרת, העוזרת להתגבר על קשיים רגשיים, פיזיים וקוגניטיביים (Kim, 2004). במרכז הגישה נמצאת העשייה המוזיקלית, כלומר המוזיקה (כתרפיה אולי לרשום כמרפא במקום). האלתור הינו כלי עיקרי בפיתוח הקשר בין המטפל למטופל, בטיפוח "ילד המוזיקה" ובקידום הטיפול ומטרותיו. על המטפל להיפגש עם הילד באופן מוזיקלי, לעורר תגובות מוזיקליות, לפתח יכולות מוזיקליות, ולאפשר חופש ביטוי ותגובתיות. המטרות האישיות מתואמות תוך כדי הטיפול בהתאם לתגובה של המטופל ולאינטראקציה שלו עם המוזיקה. כך למעשה כל ילד קובע את טבע ומהלך הטיפול שלו, ומה שהמטפל ילמד על עולמו הפנימי.
לגישה זו מספר דגשים חשובים: (1) קיים שוויון בין המטפל למטופל, שכן לעתים קרובות המטופל הופך למורה; (2) יש להשתתף עם הילד ברגשותיו, לאתגרו ולקבלו כפי שהוא וכן להראות את אהבתנו וללמוד ממנו; (3) עלינו לאתגר, להתערב ולהפריע לפתולוגיה של הילד במידה וזה יוביל להתפתחות תחושת העצמי שלו והקשר שלו עם העולם; (4) עבודת המטפל ממוקדת בפיתוח הדימוי העצמי של הילד כדי למצוא דרכים לפתח אישיות פנימית ומוטיבציה (Aigen, 1996).
שילוב הטיפול במוזיקה עם גישות טיפוליות נוספות (CBT, ACT, NLP, NVC, MBRS) מעשיר את הכלים העומדים לרשות המטופלים, ומאפשר גמישות רבה בהתמודדות עם מגוון אתגרים רגשיים, קוגניטיביים וחברתיים. בסופו של דבר, מטרת הטיפול היא לסייע לכל ילד ונער למצוא את הצליל הייחודי שלו, ולהשמיע את קולו בעולם.
Aigen, K. (1996). Being in music: Foundations of Nordoff-Robbins music therapy (Vol. 1). Mmb Music p. 35-38.
Kim, Y. (2004). The early beginnings of Nordoff-Robbins music therapy. Journal of music therapy, 41(4), 321-339. DOI: https://doi.org/10.1093/jmt/41.4.321
Nordoff, P., & Robbins, C. (1971). Therapy in music for handicapped children. Barcelona Publishers p. 49-50, 67-68.