1
טיפול רגשי לילדים ונוער
הילדים והנוער שמגיעים אליי מביאים איתם עולם פנימי עשיר של רגשות, חוויות ורצונות.
בחדר הטיפול הם פוגשים מרחב שמאפשר להם להיות כפי שהם, דרך מוזיקה, משחק סימבולי, דמיון מודרך, יצירה, תנועה, כתיבה וספרים.
אני מתאימה את אופן העבודה לצרכים הייחודיים של כל ילד וילדה, בשילוב ליווי צמוד להורים, לבניית רצף טיפולי שלם, בטוח ומשמעותי.
כאשר ההורים זוכים לליווי מקצועי, מתאפשרת להם הבנה עמוקה יותר של עולמו הרגשי של הילד. הם לומדים לזהות מה מסתתר מאחורי ההתנהגות, להגיב בצורה מותאמת ומווסתת, ולשמש עוגן רגשי התומך בהתפתחות, ביטחון ויציבות בבית.
הטיפול מתאים לילדים ונוער המתמודדים עם קושי רגשי, חרדות, אתגרים בוויסות רגשי או חברתי, ילדים עם הפרעת קשב וריכוז, עם לקות שכלית התפתחותית, על הרצף האוטיסטי, או כאלה שחוו טראומה או שינויים משמעותיים בחיים.
המוזיקה מהווה שפה חדשה של תקשורת, ביטוי וצמיחה.
גם כשקשה לדבר, היא מצליחה לגעת, להוציא החוצה, להרגיע ולעורר. דרך נגינה, אלתור, שירה והאזנה – הילדים יוצרים קשר, מבטאים את עצמם ומחזקים את תחושת המסוגלות והערך העצמי.
העבודה שלי נשענת על גישת "ילד המוזיקה" (Nordoff & Robbins), הרואה במוזיקליות הפנימית של כל אדם מנוע לשינוי רגשי, חברתי וקוגניטיבי. האלתור המוזיקלי הוא הלב הפועם של הגישה, ומהווה גשר בין עולמו של הילד לבין המטפל והעולם הסובב. אני מאמינה שכל ילד וכל נער יכולים למצוא את הצליל הייחודי שלהם, ולזכות בהזדמנות להשמיע את קולם בעולם.
לצד העבודה המוזיקלית אני משלבת כלים מגישות שונות כמו CBT, ACT, DBT, NLP, תקשורת מקרבת ופסיכותרפיה דינמית. כך נבנה תהליך טיפולי רגיש, מדויק וגמיש, המותאם לעולמו של הילד ולמטרות שהמשפחה מביאה איתה.

Aigen, K. (1996). Being in music: Foundations of Nordoff-Robbins music therapy (Vol. 1). Mmb Music p. 35-38.
Kim, Y. (2004). The early beginnings of Nordoff-Robbins music therapy. Journal of music therapy, 41(4), 321-339. DOI: https://doi.org/10.1093/jmt/41.4.321
Nordoff, P., & Robbins, C. (1971). Therapy in music for handicapped children. Barcelona Publishers p. 49-50, 67-68.